יום רביעי, 5 באוקטובר 2011

כך תחזירי לעצמך את האקס - חלק 1


לכל מי שקוראת את הפוסט חשוב לקרוא קודם את הפוסט "גורמי המשיכה" על מנת להבין טוב יותר את תוכן הפוסט הנוכחי. למי שכבר קראה את הפוסט ההוא... הממ... פשוט שתהיה קריאה מנה. :)

סיבת הפרידה מאוד חשובה כשמדובר בנסיון להחזיר את מערכת היחסים. חשוב להבין מדוע התרחשה הפרידה לפחות מבחינתו (במידה והוא יזם את הפרידה). השלב הראשון בהחזרתו אליכן תהיה בהבנה שלכן עם עצמיכן מה הסיבות שבגללן הוא החליט לעשות צעד כזה. אפשר באופן גס לחלק את כל הסכסוכים, הריבים והפרידות לשלושה. הסוג האוהב שבו סיבת הסכסוך או הפרידה היא על רקע של אהבה וחיבה כמו "המרחק קשה לי מדי", או כשלאחד מהצדדים קשה להתמודד עם הקנאה, ועוד. הרעיון הוא שבסוג הזה בדרך כלל ניתן לפתור את העניין בעיקר כי מדובר במצב שבו האהבה קיימת בין שני בני הזוג ולמעשה היא הגורם לבעיה. הסוג השני הוא הסוג העייף שבו בני הזוג עייפו ממערכת היחסים. הסכסוכים הללו קורים לרוב לאחר זמן ממושך שהזוג ביחד, הם קורים מהמון סיבות כמו "אני לא סובלת את החברים שלו", "היא כל היום בטלפון", "למה אי אפשר חג אחד להיות אצל המשפחה שלי?" וכו'. סכסוכים מסוג זה קשה יותר לפתור משום שישנו צורך להחזיר את בני הזוג למקום האוהב ולאחר מכן ניתן יהיה לטפל בכך. אך השאלה היא האם יהיה נכון להחזיר אותם למקום האוהב או שמא הגיע הזמן שיימצאו בני זוג מתאימים יותר? שאלה קשה ומורכבת. הסוג השני הוא הסוג המשולב. ניתן יהיה להביא דוגמה מצוינת אם ניקח את עניין הקנאה שוב. לבן זוג אחד קשה להתמודד עם הקנאה שלו. העובדה שהוא קנאי לבת זוגתו, ואילו לבת הזוג קשה להחיל את הקנאה הזו שהי חשה כחודרת לה לפרטיות. במידה והשניים מגיעים להחלטה משותפת של פרידה (על מנת לקחת את שניהם למקום הקיצוני ביותר של תחושותיהם) בעצם ניתן לראות שאצל הגבר במערכת היחסים מדובר בסכסוך אוהב ואילו אצל האישה בסכסוך עייף. במצב כזה הקושי הוא בינוני, שכן האמנם יש לעשות עבודה של החזרת האהבה, אך העבודה תהיה על אחד מבני הזוג ולא על שניהם יחד.

אני הולך לדבר אתכם על מצבים שבהם עלינו להחזיר את האהבה לאדם אחד מבני הזוג ובמקרה שלנו זה יהיה לגבר במערכת היחסים. אנחנו נדבר כמובן על הסוגים העייפים של פרידה ולא האוהבים. הסיבה היא למי שלא הבין שבסוגים האוהבים האקס ירצה לחזור הוא פשוט מצפה שישתנו כמה כללים. כשהוא נפרד מסיבה מהסוג העייף המצב מעט מורכב יותר ועלייך להחזיר לו את האהבה. אז בואו ננסה להבין מה משך אותו אלייך מלכתחילה. אם היית ילדה טובה וקראת כמו שבקשתי את הפוסט "גורמי המשיכה" ראית שכנראה הדברים העיקריים שמשכו אותו אלייך זה המסתוריות שלך, אולי סערת רגשות שהיה בה באותו הרגע, המגע שלך כבר משלב ההיכרות הראשונים והתחושה שאת אתגר. עלינו בעצם לתת לו עוד כמה "מכות" של שילוב המרכיבים הללו על מנת להכין תבשיל מצוין, טעים ושגם יחזיר אותו אלייך על הדרך.

במידה והספקת להגיע לאתר לפני הפרידה הייתי ממליץ לך לחכות לרגע שיגיד לך שמבחינתו מערכת היחסים הגיעה לסיומה. באותה נקודה חשובה זו שבה הוא מצפה שתצאי פגועה, עלייך להראות לו את ההפך אך מבלי לפגוע בו. הייתי ממליץ לך לומר לו שגם את חשבת על זה בימים האחרונים ושהעובדה שהוא העלה את הנושא מורידה לך אבן מהלב. משפט שכזה ייתן לו את מכת המסתוריות, שכן התנהגת כאוהבת כל כך בימים שעברו ופתאום הוא מגלה שאין זה היה נכון. מהצד השני מדובר פה גם באתגר, פתאום את חוזרת להיות אתגר, שכן קשה לדעת בדיוק מי נפרד ממי. אם הצלחת במשימה המחשבות על מה שהיה בשיחה הזו לא ירפו ממנו. הוא לא יבין כיצד יצאת מהשיחה ללא פגע. הדבר יפריע לו גם באגו, מפני שבעצם הדבר אומר שהוא לא הצליח להיות בן הזוג שהוא חשב שכן הצליח להיות. פתאום מתברר לו שהוא לא רק נפרד ממך, אלא גם את נפרדת ממנו. אם ממש הצלחת במשימה המחשבות שלו על השיחה הזו יביאו אותו למיני סערת רגשות שתהווה בסיס מצוין להמשך ניסיונותייך בהחזרתו.

בנקודה זו של הפוסט אני נאלץ לחתוך אותו על מנת להקל עליכן. יצא פוסט ארוך ממילא והדרך לסיום עוד ארוכה. לכן החלטתי לפצל את הכתבה לשני פוסטים. נתראה בפוסט הבא שבו נדון בהתנהגות הנכונה לאחר הפרידה, ובסימנים שעל פיהם תדעו אם עליכן ללחוץ על הדוושה עוד קצת, או שמא הדוושה לחוצה מעט יותר מדי ועליכן להרפות מעט את הרגל.

להתראות עד החלק הבא! :)

יום שבת, 1 באוקטובר 2011

גורמי המשיכה


מאמר זה הוא אבן היסוד של כל מה שקשור באהבה והתאהבות. חשוב מאוד לכל מי שמתעניין אפילו קצת בנושא לקרוא ולהבין קצת במה מדובר. עשיתי מחקר ענק ומקיף על גורמי המשיכה. הוא התחיל בסקר והמשיך לספרים ומאמרים. כל המחקר הביא אותי לכל מה שאכתוב פה. 


אז מה הם גורמי המשיכה?
המסתורין: כמו שהלן פישר (אנתרופולוגית ידועה של זוגיות ואהבה) אמרה כבר "גורם המשיכה החזק ביותר הוא המסתורין". מצאתי את העניין במחקרי וכשראיתי את ההרצאה שלה קבלתי חותמת לכך. ההתאהבות היא מערכת הרגשות אולי הכי מורכבת במוח, אחד הגורמים הכי חזקים להפעלתה היא תחושת המסתורין שאותו אדם גורם לנו להרגיש. התחושה הזו מביאה אותנו למחשבות רבות על האדם שהולכות וגוברות עם הזמן. המוח שלנו עובד באסוציאציות מבלי שאנחנו מודעים לכך. בכל פעם שאנחנו חושבים על מילה אחת עולות לנו במוח אלפי מילים, ממש כמו שמש אסוציאציות מבלי שאנחנו מודעים לכך. העלתי את הנושא אך ורק בשביל שתבינו על כמה דברים המוח שלנו מסוגל לחשוב וכמה פעולות הוא מסוגל לעשות מבלי ליידע אותנו כלל. כך גם כשאנחנו רואים אדם מסתורי. במוח שלנו עולות אלפי מחשבות ושאלות של "מדוע הוא עושה זאת?", "מדוע הוא מתנהג ככה?", "האם הוא מתנהג כך רק אליי או שהוא פשוט בן אדם מוזר כזה?", אלפי שאלות שגורמות לנו לרצות להבין את האדם יותר, להתקרב אליו, להכיר אותו לעומק. כשזה הולך וגובר אנחנו מוצאים את עצמינו חושבים עליו המון והדבר מביא אותנו למחשבה בלתי מודעת שאולי אנחנו נדלקים עליו. התאהבות היא רגש, היא משהו פסיכולוגי. אם אנחנו חושבים או מאמינים שאנחנו מתאהבים המוח מכין את עצמו בהתאם ויתחיל להכין את עצמו להתאהבות. ממש כמו שהוא מכין את עצמו לעיכול מזון כשאנחנו רק חושבים על אוכל. אני (וגם הלן פישר) מאמין שאפשר לגרום למישהו להתאהב רק על ידי כך שנהווה לו גורם מסתורין.
סערת רגשות: כמו אישה שמתאהבת בזר שתמך בה כשהאקס נפרד ממנה, כמו הגבר שמתאהב בידידה שבאה לנחם אותו בשבעה של אמו המנוחה, וכמו הבייבי בום שנוצר לאחר תקופת המלחמה. מערכת ההתאהבות היא בעצמה סערת רגשות, לכן כאשר אנחנו נמצאים בסערת רגשות ולא משנה מה הביא אותנו אליה אנחנו קרובים יותר מתמיד להתאהבות. גם כאן אזכיר את הלן פישר שעשתה עם עמיתיה מחקר וגילתה שהמון התאהבויות התחילו ממקרים שבהם אחד מבני הזוג שהה בסערת רגשות. למשל יש לא מעט מקרים של זוגות שהכירו בימים הקרובים לאסון התאומים בארצות הברית. במאמרים רבים שאכתוב אסביר כיצד אנחנו יכולים להביא אנשים לסערת רגשות כזו או אחרת על מנת לפתות אותם. גם סערת רגשות חיוביות היא גורם משיכה לא פחות חזק, במאמרים הבאים נלמד כיצד ניתן להשתמש בכך לטובתנו.
מגע: הידעתם? תינוקות רבים בסין לא שרדו משום שלא היו דיי ידיים שיגעו בהם, שיחבקו אותם, שיעניקו להם תשומת לב פיזית. כשאנחנו בגיל הינקות שלנו המגע הוא קריטי עד כדי עניין של חיים ומוות. כשאנחנו מתבגרים העניין נעשה אולי קריטי פחות אבל כמה פחות זה כבר יכול להיות? חלק עיקרי במשיכה שלנו לבן הזוג זה המגע. לכולנו יש שלב מסוים בחיים בו אנחנו מרגישים שמערכת יחסים היא הכרחית לנו. השלב הזה נמצא בגיל ההתבגרות. בדיוק בשלב שהיד של אימא מתחילה להיות פחות מלטפת ויותר מאשימה. בשלב הזה אנחנו אולי חושבים על החברים שלנו שיראו אותנו בעין אחרת אם נהיה במערכת יחסים אבל זה לא הגורם העיקרי שלנו לתחושת החסר הכל כך גדולה שמניעה אותנו לחיפוש נואש אחר מערכת יחסים. הגורם העיקרי הוא תחושת החסך שנגרמת לנו כשתשומת הלב שקיבלנו מההורים משתנה ונעשית חינוכית יותר ומלטפת ומפנקת פחות. בשלב הזה אנחנו מנסים להשלים את הפער על ידי מערכת יחסים (באופן לא מודע כמובן). אנחנו פעמים רבות נימשך למי שמספק לנו את הליטוף ההורי הזה. את תשומת הלב ההורית המפנקת שהייתה לנו פעם.
אתגר: נכון, לא כולנו הרפתקנים. אבל האבולוציה לימדה את המוח שלנו שמה שקשה יותר להשיג יהיה טוב יותר לצאצאינו ויספק להם את מלוא התמיכה הראויה להם ואת החינוך הנכון. בדרך כלל ה"קשה להשגה" יהיו אלה שיראו לנו סנוביים, אלה שמשיגים כל אחד שהם רוצים. אלו הם בדרך כלל ה"מבוקשים". לכן המוח שלנו באופן לא מודע לוקח אותם בתור ה"the best" ומשריש לנו "אני חייב/ת להשיג אותו/ה על מנת לספק לצאצאים שלי את הטוב ביותר". זו הסיבה שאנחנו נמשכים לביצ'יות או לערסים. הערס בדרך כלל יראה לכן החזק שיכול לשמור עליכן ועל ילדיכן באש ובמים. למעשה הוא נראה לכן אחד שיוכל להתעסק עם בריונים או חיות בר שינסו למנוע ממנו להביא אוכל הביתה (על פי האבולוציה של מליוני שנים אחורה). הביצ'יות יראו לגברים נאמנות יותר לצאצאים כי הן לא נותנות את עצמן לכל גבר שרוצה, הן בררניות מאוד. לאבולוציה היה חשוב שהנשים יהיו נאמנות לגברים, שכן הילדים האנושיים זקוקים לתשומת לב רבה משאר החיות ואם האם תלך לגבר אחר ותעשה איתו עוד ילדים היא לא תוכל להעניק לכל ילד את כל תשומת הלב לה הוא זקוק.


אלה הגורמים העיקריים למשיכה לתחושת ההתאהבות. אלו לא הגורמים לתחושת המשיכה שאנחנו חשים כשאנחנו רוצים סטוץ. זוהי תחושת המשיכה שאנחנו חשים כשאנחנו רוצים להקים משפחה עם האדם הזה. גורמי המשיכה ליחסי מין בלבד שונים מעט, ועליהם לא נדון. במאמרים רבים שאכתוב בהמשך נשתמש במידע הזה, לכן חשוב מאוד לדעת זאת.


אהבתם? יש לכם שאלה? מצפה לתגובותיכם. :)
התגובות לא יפורסמו אם תבקשו בתגובה שלא לפרסם אותן.